פסק-דין בתיק ת"א 33670-06

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ( החוק או חוק הפיצויים). המחלוקת היא בשאלת נסיבות התאונה, בשאלת החבות ובשאלת הנזק.

לאחר שמיעת הראיות בתיק מצאתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך  264,286 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

התובע והתאונה

1.    התובע, יליד 29/11/42 (כבן 70), עובד תחזוקה במקצועו, נפגע בכתפו הימנית בתאונה שארעה ביום 17/9/03 ( התאונה).

2.    התאונה ארעה במהלך עבודתו של התובע והוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי ( המל"ל) כתאונת עבודה. ועדת ערר של המל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה של 20% בשל פגיעה בכתף (תקנה 42(1)(ד)(II) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1965 ( תקנות המל"ל)), אך ייחסה מחצית הנכות למצב קודם ומחציתה לתאונה. בעקבות התאונה נותרה אפוא לתובע נכות רפואית צמיתה של 10%, אולם הוועדה הפעילה תקנה 15 לתקנות במלואה, וקבעה שהתובע אינו כשיר לשוב לעבודתו כעובד תחזוקה ולפיכך הועמדה נכותו על 15%. 

3.    אעיר כי ההליכים בתיק נמשכו זמן רב שכן לאחר הגשת תצהירי הנתבעת ביקש התובע לתקן את כתב תביעתו (בקשה מ-5/9/09). ב-6/1/10 דחה כב' השופט קסירר את הבקשה. התובע עירער וב-1/11/10 הגיעו הצדדים להסכמה כי התובע יגיש בקשה חדשה לתיקון כתב התביעה (רע"א 4150-02-10). בקשה חדשה הוגשה רק ב-5/1/12 והחלטה על דחייתה ניתנה ב-10/1/12. ב-20/1/12 הודיע התובע כי הוא מוותר על בקשתו לתיקון כתב התביעה ולפיכך נקבע התיק להוכחות שהתקיימו ב-11/6/12.     

המחלוקת בנוגע לנסיבות התאונה

4.    בזמן התאונה עבד התובע כעובד תחזוקה במועצה מקומית עומר. התובע טוען כי התאונה ארעה בזמן שהוא ועובדים נוספים העבירו שולחנות ל בית המוסיקה במועצה, לקראת אירוע הרמת כוסית לראש השנה. התובע נהג בטרקטור שהוביל את השולחנות. לטענתו ביקש לנסוע לאחור ולכן יצא עם חלק גופו השמאלי מן הטרקטור המונע כדי להביט אחורה ולוודא שהדרך פנויה. אז איבד את שיווי משקלו ונפל מהטרקטור. את נפילתו בלם ביד ימין וכך נחבל ביד ובחזה [סעיף 4 לתצהיר. עמ' 7 שורות 16-25]. הנתבעת מכחישה את גרסת התובע ועיקר הכחשתה מבוססת על עדותו של העובד שאול זוהר שהעיד כי העובדים העבירו את השולחנות מ בית המועצה לאחר הרמת הכוסית לראש השנה. לטענתו העובדים שלשלו את השולחנות מן הגשר לעגלה שחנתה מתחתיו, ואחד השולחנות השתחרר ונפל על התובע שעמד על העגלה [סעיפים ב-ג לתצהירו. עמ' 21-20 לפרוטוקול].

לאחר ניתוח הראיות נמצא שהתובע הוכיח את גרסתו שהייתה אמינה ונתמכה בראיות נוספות. מנגד, גרסת הנתבעת נסתרה והוכח שהתאונה התרחשה לפני אירוע הרמת הכוסית.

עדות התובע והראיות התומכות בה

5.    התרשמתי כי עדות התובע היא אמינה. העדות בתצהיר ובעל-פה היתה קוהרנטית, לא נמצאו בה סתירות, והיא נתמכה בראיות ובעדויות נוספות. התובע חזר על הגרסה לפיה הוביל שולחנות לבית-המוסיקה, נסע לאחור, לחץ על הבלם, נטה מחוץ לטרקטור כדי לבחון את הדרך ואז נפל. התובע הסביר כי איש לא ראה את הנפילה אולם עובד אחר, מכלוף כהן, הגיע למקום מיד אחריה וסייע לתובע לקום. להלן עיקר עדותו כפי שנשמעה בבית-המשפט [עמ' 7, משורה 16]:  

"אני הגעתי לבית המוסיקה אחרי כמה נגלות שהבאתי שולחנות וכסאות. באחד המקומות היה צפוף שם. עצרתי את הטרקטור כשחזרתי לבית המוסיקה. לחצתי על הבלם של הטרקטור. ירדתי עם רגל שמאל להסתכל שיהיה לי שדה ראיה ותוך כדי כך איבדתי שיווי משקל.  וכל זה המזל שלי שהיה אמברקס, כי הטרקטור היה מונע ונפלתי. כשנפלתי הכיסאות של בית הספר, הם מקובעים על ידי ברגים למטה, לכן כשנפלתי כדי לא לקבל מכה, ניסיתי לבלום עם יד ימין. תוך כדי כך הפלטה של השולחן לא היתה מקובעת והיא הלכה קדימה והיד שלי הלכה באויר וכך נפגעתי בחזה. הרגשתי מכה בחזה והייתי לבד. אף אחד לא היה איתי אז ירדתי והתחלתי לבכות. בדיוק היה כהן מחלוף הוא שאל מה קרה? סיפרתי לו.  הוא לקח אותי לבית המוסיקה יש שם מעקה מאבנים הוא השיב אותי להירגע. ישבתי כמה דקות אחר כך הביא אותי למועצה ושם נתנו לי טופס למלא ונשלחתי להפניה לקופת חולים".

בחקירתו החוזרת הסביר כי [עמ' 12, שורה 28]:

"זה אמברקס אוטומטי. לחצתי עם הרגל כדי לנעול אותו. הורדתי רגל שמאל מחוץ לטרקטור (העד מדגים). המדרגה נמוכה, הייתי צריך לרדת קצת. ירדתי קצת, חמש עשרה עשרים סנטים, ואז איבדתי את השליטה ונפלתי".

6.    גרסת התובע לגבי נסיבות התאונה היא אמנם עדות יחידה של בעל דין, אולם היא נתמכה בראיות חיצוניות שמקנות לה אמינות, לרבות מסמכים רפואיים ומסמכי מל"ל שבהם נרשם באופן עקבי כי התובע נפל על שולחן (ולא שולחן נפל עליו, כטענת הנתבעת) וכן הוזכרה נפילה מטרקטור. כך, במסמך רפואי מ-18/9/03 נרשם " אתמול נפגע בעבודה בנפילה על קצה של שולחן" [נספח ו' למוצגי התובע]; במסמכי המל"ל מאותו יום נרשם כי " בזמן פירוק שולחנות החליק וקיבל מכה" [נספח ז ' למוצגי התובע]; בהודעתו על פגיעה בעבודה מ-22/9/03 נרשם " ירדתי מטרקטור בו הובלנו שולחנות, החלקתי ונפלתי על השולחן. קיבלתי מכה בחזה ונחבלתי בכתף צד ימין"; במסמך רפואי מ-24/11/03 נרשם כי " לפני כחודשיים נפל מהטרקטור על ידו הימנית"; בתביעתו למל"ל מיום 4/1/04 נרשם כי " כאשר ירדתי מטרקטור נפלתי על שולחן (שולחנות שהעמסנו לבית המוסיקה) ... תפסתי שולחן כדי לבלום את הנפילה אולם הפלטה של השולחן התפרקה והיה הלכה באוויר"; ובפניה למל"ל מ-30/10/05 נרשם " לפני שנתיים נפלתי מטרקטור" (כל המסמכים צורפו למוצגי התובע שלא מוספרו). ראיות נוספות שחיזקו את עדות התובע הן תמונות של הטרקטור [נספח ד' לתצהיר] מהן ניתן להתרשם כי גודל הטרקטור ומיקום המדרגה מתיישבים עם גרסתו;  ו תעודת עובד ציבור של מר ישראל רווה, מזכיר המועצה המקומית עומר, המאשרת כי אירוע הרמת הכוסית לראש השנה נערך ב-25/9/03 - כשבוע לאחר התאונה.

עדותו של מר מכלוף כהן

7.    תמיכה נוספת ומהותית לגרסת התובע נמצאה בעדותו של מר מכלוף כהן שהעיד מטעם הנתבעת. עדותו מר כהן הייתה אמינה ואובייקטיבית, הוא לא נטה לטובת אחד הצדדים והבהיר בדיוק מה ראה ומה לא ראה. מר כהן אישר כי לא ראה את התאונה, אך תאר את האירועים שאחריה באופן דומה לתובע, וכדבריו: "כשירדתי ... מבית המוסיקה ראיתי את יהודה בורגיל עשה תנועה של כאבים בבית החזה...  שאלתי אותו מה קרה לך? הוא אמר לי קיבלתי מכה מהשולחנות נפלתי על השולחנות, אמרתי לו בוא תשב תנוח, משם לקחתי אותו למועצה ואחר כך הוא הלך לבית החולים" [עמ' 20, 24]. מר כהן הבהיר כי לא ראה את הטרקטור נוסע לאחור, אך אישר כי חלקה האחורי של העגלה היה סמוך לגשר בית-המוסיקה ומכאן שהטרקטור אכן חנה בנסיעה לאחור כגרסת התובע [עמ' 21, 12]. כמו כן אישר את גרסת התובע כי במקום לא היו עובדים נוספים [עמ' 21, 20].

תמיכה מרכזית בגרסת התובע - ובעיקר שלילה של גרסת הנתבעת - מצאתי בתיאור הדרך שבה הועברו השולחנות באותו יום. למר כהן הוצגו תמונות של הגשר שמראות עליה משופעת ואז גשר אופקי [ נ/2 ו- נ/3], והוא הצביע על מיקום הטרקטור והעגלה, שלא צולם בתמונות, אך היה בקצה העלייה המשופעת [עמ' 22, 17]. מר כהן העיד כי העובדים העלו את השולחנות בהליכה על הגשר המשופע, וכדבריו: "הופכים [את השולחנות] על משטח ולוקחים אותם ומרימים אותו על הכתף. זה לא כבד. בן אדם אחד לוקח שולחן וצריך להעביר את השולחנות מעל הגשר לכיוון בית המוסיקה למעלה" ובהמשך "הטרקטור עמד ואנחנו סחבנו עם הידיים את השולחנות, עלינו על הגשר לכיוון למעלה לבית המוסיקה" [עמ' 22, 12].

עדות זו תומכת בגרסת התובע בנוגע לאופן האירועים ולאפשרות שאכן ביקש להסיע את הטרקטור לאחור, ובעיקר היא שוללת את גרסת הנתבעת, שכן אם הפועלים העלו את שולחנות לבית המוסיקה בהליכה על הגשר אין כל אפשרות ששולחן ייפול על התובע.